שלדג לבן חזה

שם אנגלי - White-Throated Kingfisher

שם מדעי – Halcyon smyrnensis

שם ערבי – קאוונד, דיכ אלבחר

זהו השלדג הנפוץ בישראל, והוא בולט הן בצבעיו והן בקולו.

ראשו, עורפו, ובטנו צבעם חום-שוקולד, סנטרו, גרונו וחזהו לבנים; צבע גבו וכנפיו כחול-טורקיז. צבע כנפיו בולט במיוחד במעוף. מקורו ארוך ומחודד וצבעו אדום.

אורך גופו 27 – 30 ס"מ, מוטת כנפיו 40 – 43 ס"מ ומשקלו 68 – 100 גרם.

פירוש השם המדעי - Halcyon - ציפור מיתולוגית שקיננה בים. האלים אהבו את הציפור ובכל פעם שדגרה על הביצים המיתולוגיות שלה, הם דאגו להשקיט את הגלים. smyrnensis - מאיזמיר שבטורקיה. (Smyrna - איזמיר ) ולסיכום: "הציפור המיתולוגית מאיזמיר".

תפוצה: תפוצתו משתרעת למלוא רוחבה של אסיה הדרומית, מהפיליפינים, תאילנד והודו עד טורקיה. כל אוכלוסיותיו יציבות.

בישראל: תת המין המצוי בישראל H.s smyrnensis הוא המערבי בתחום תפוצת המין, נפוץ מטורקיה עד הודו. בשנות ה 30 הוא דגר בארץ רק לאורך חופי הכנרת והירדן, והזדמן לאזור החוף רק בחורף. מאז הרחיב את תחומיו בעקבות הגדלת שטחי השלחין, והפך ליציב בכל העמקים בחבל הים תיכוני. היום ניתן לראותו כמעט בכל רחבי הארץ (למעט הנגב) גם בערים כמו תל אביב. 

התנהגות: לבן החזה מרבה לעמוד בעמדות תצפית נישאות קבועות בנחלתו. מדי פעם הוא משמיע את קולו האופייני; מעין צהלה הנשמעת כמו טררר, כשראשו נטוי בזוית ישרה אל גופו. קריאת הזכר שונה מקריאת הנקבה. היא משמיעה קריאה קצרה ומתפרצת ואילו הזכר משמיע קריאה ארוכה ומתמשכת. לשמיעת קריאת הזכר של לבן החזה:

 http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2999&source=329

הקריאה נמשכת כשתי שניות וחוזרת פעמים אחדות. קולו הוא מהחזקים בקולות העופות בארץ. הוא נשמע בתכיפות רבה יותר באביב וקצבה גובר בעת פגישת בני הזוג או כשמופיע פולש. קול אחר – קריאות קצובות וצרחניות בעלות תו אחד או תו כפול, מושמע בעצמה רבה בעת שהוא עף מתצפית אחת לאחרת או כשהוא נס בבהלה ממקומו.

מזון: לבן חזה עט על טרפו מעמדת תצפית. הוא מרבה לאכול, בנוסף לדגים, גם דו-חיים, חרקים, זוחלים, יונקים קטנים ואף ציפורי שיר קטנות. טרף קטן הוא בולע במעוף. טרף גדול יותר הוא נושא אל אחד מ"שולחנות האכילה" שבנחלתו. את השיירים הבלתי נעכלים הוא פולט כצנפות.

קינון ודגירה: תקופת הקינון מתחילה בסוף מרס ונמשכת עד אוגוסט. בפרק זמן זה יכול לבן החזה להשלים שני מחזורי קינון.  שני בני הזוג חופרים מחילה אופקית בקיר עפר – בגדות גופי מים שונים, במצוקי כורכר וכו'. השלדג נאחז ברגליו בקיר ומכה במקורו. מדי פעם נערכים טקסי החיזור ססגוניים: שני בני הזוג עומדים סמוכים, פורשים את כנפיהם, מותחים את צווארם ומשמיעים קולות צהלה מהירים. מדי פעם הם עפים זה אחר זה ומשמיעים צרחות רמות ביותר. החפירה נמשכת 5-6 ימים. קוטר המחילה כ 7 ס"מ ועומקה 50-120 ס"מ. בקצה מתרחבת המחילה לחדר בלתי מרופד שקוטרו כ 15 ס"מ.

לרוב דוגר כל זוג לעצמו, אך באזורים עניים בתנאים מתאימים, אפשר למצוא קנים במרחק מטרים ספורים זה מזה. תכופות שבים לבני החזה ודוגרים באותה מחילה שנה אחר שנה.   בתטולה 4 – 6 ביצים. הביצה עגלגלה, לבנה חלקה ומבריקה. משקלה כ 12 גרם. שני ההורים דוגרים במשמרות 18 – 20 יום, החל מהביצה הראשונה.

גוזלים: הגוזלים בוקעים סומים וערומים ושוהים זמן רב בקן – כ 26 – 27 יום. הקולמוסים מבצבצים מעור הגוזלים בהיותם בני 6 ימים לערך. אז גם נפתחות עיניהם. דגלי הנוצות בוקעים מהקולמוסים רק בהיותם כבני 10 ימים והם מתחילים להפרש כ 4 ימים מאוחר יותר. בזמן שהותם בקן מרבים הגוזלים לקרוא. לקראת סוף הקינון ממתינים הגוזלים להוריהם בפתח המחילה. צבעיהם אז כצבעי ההורים, בהבדלים קטנים. ההורים ממשיכים להאכיל אותם עוד שבועות אחדים, וקולות האכלה טיפוסיים נשמעים למרחוק.

נוצותיו של לבן החזה שימשו בסין להכנת קישוטים, ועורותיו על נוצותיו הצבעוניות יוצאו כקישוט מדרום-מזרח אסיה.